כשהייתי בת 17 כתבתי שיר מלא כעס על אבי. חוויתי אותו נוקשה, צר אופקים, ובעיקר לא מבין אותי ואת מה שעובר עליי . רציתי למרוד בו ולעשות דברים שאסר עליי רק בשביל לעורר את תשומת ליבו.
כשהייתי בת 25 כתבתי שיר על אבא שלי. שיר מלא כאב וגעגוע . רציתי שיהיה איתי, שיבין אותי שיראה אותי ובעיקר שיתפעל ממני. למדתי באוניברסיטה ,חוויתי מערכות יחסים זוגיות ומיניות והרגשתי רחוקה ממנו מרחק רגשי גדול מאוד.
מקומו של האב בחיי ביתו הוא לא נושא שדובר עליו רבות כמו מקומה ותפקידה של האם בחיי ילדיה או תפקידו של האב בחיי בנו.
הנושא הזה עולה רבות בקליניקה שלי.
ההורים באים אליי לקליניקה בדרך כלל ביוזמתה של האימא . מדברים על הקושי של הבת .
היא מסתגרת.. היא מתחצפת… היא לא לוקחת אחריות…
הם דואגים כי היא לא אוכלת… מבלה עד השעות הקטנות.. לא משקיעה בלימודים.. אין לה בטחון עצמי.. ועוד ועוד…
הרבה פעמים בבדיקה שלי את מערכות היחסים בבית אני מגלה שהאבא נעדר… עובד הרבה… וגם כשהוא בבית הוא עסוק בענייניו ופחות מעורב. ואני יודעת בליבי שאבא הוא הבעיה אבל באותה נשימה אני גם יודעת שהוא הפתרון.
לאופי היחסים של המתבגרת עם אביה יש משמעות מיוחדת. האם ידעתם אבות יקרים שהרבה מהבחירות של הבת שלכם תלויות בכם? שהגורם ההמרכזי בבחירת בני זוג , בחירת מגמת לימודים בתיכון, בחירת חברים , מצב רוח, הבטחון העצמי, דימוי הגוף אלה נושאים שתלויים בכם לגמרי. הבחירה שלה יכולה להשתנות בצורה דרסטית אם היחס שלכם אליה יהיה שונה.
בפני האב ניצבת משימה מאוד לא פשוטה. הוא נדרש להלך על חבל דק.
מצד אחד הוא רוצה להגן עליה במיוחד כיון שהיא אישה בתוך עולם גברי שיכול להיות מאיים ומצד שני הוא רוצה לאפשר לה מרחב התפתחות ועצמאות.
מצד אחד הוא מהווה עבורה מודל גברי שדרכו ואיתו תלמד את מהות מערכת היחסים על המין השני ומצד שני הוא מרגשי מרוחק ממנה דווקא בגלל זה.
ובכלל כל ההתפתחות הנשית הזאת שכל כך זרה לו.. מה עושים עם זה.. זה כל כך מביך..
השנים עברו ונוכחות אבי בחיי הלכה והתחזקה . אני התבגרתי , הכרתי את בו זוגי (שהיה דומה באופן לא מפתיע לאבי בתחומים רבים ואפילו בפרטים ביוגרפיים ) הפכתי להיות אימא ועברתי לגור במדינה אחרת.
דווקא כשהייתי רחוקה ממנו התחלתי להרגיש קרבה. הביקורים שלי בארץ אחת לשנה קירבו ביננו מאוד.
עם השנים אבא שלי למד להביע את האהבה שלו אליי , ואת הערכתו וככל שהתבגרתי והחכמתי ,למדתי שהרבה מהנוקשות והריחוק היו עטופים בהרבה דאגה וחוסר אונים.
היום ליבי פתוח אליו , אני מלאת אהבה, חמלה ונהנית מרגעים של קירבה ואינטימיות. אני משתפת אותו בנעשה בחיי והוא משתף אותי. יחד עם הקשר הקרוב והאהבה יש כאב על השנים שהתפספסו בקשר ביננו והודיה גדולה על הקשר המורכב , הנפלא הזה שנקרא אב ובת- שעבר ריפוי.
אפשר לקרוא על סדנת אבות לבנות מתבגרות שאני מעבירה יחד עם רוסתם מאילוב.
בסדנה רוכשים ידע וכלים מעשיים לחיבור רגשי עם הבת המתבגרת, חיבור שישנה את חייכם.