טיפול במתבגרים

גיל ההתבגרות הוא גיל לא פשוט ויכול לעורר חששות רבים בקרב ההורים . ברוב המקרים גיל ההתבגרות אינו סוער וקיצוני כפי שמקובל היה לתפוס אותו בעבר. יחד עם זאת, חלק מן המתבגרים מתמודדים עם קשיים רגשיים והתנהגותיים משמעותיים. במקרים אלו וכאשר מתעוררים קונפליקטים משפחתיים משמעותיים, רצוי להיעזר בסיוע מקצועי.

קשיים בגיל ההתבגרות

גיל התבגרות הוא תקופה של שינויים גופניים, רגשיים וחברתיים משמעותיים. בגיל ההתבגרות מתמודד המתבגר עם המשימה המרכזית של גיבוש זהות אחידה ויציבה יותר. תהליך זה כולל בחינה של היבטים שונים של הזהות העצמית כזהות מינית, פוליטית, חברתית ומשפחתית. במקביל, עומד המתבגר בפני אתגרים הנוגעים למעמדו החברתי, השתלבותו בחברת בני גילו ויצירת קשרים רומנטיים ומיניים.

המתבגר ניצב, אם כן, בפני משימות התפתחותיות משמעותיות אשר לא תמיד משאביו מספיקים להתמודדות עמן. נטייתם של מתבגרים לחשיבה קיצונית ("אני אמות אם היא תעזוב אותי"), לעיסוק עצמי מוגבר ולהתנהגויות של לקיחת סיכונים עשויים להקשות על ההתמודדות ולהגביל את יכולתו של המתבגר להשלים את המשימות ההתפתחותיות הניצבות בפניו. כמו כן, לעיתים מביא "החיפוש העצמי" לקונפליקטים משפחתיים או להתנהגויות שאינן מקובלות על ההורים (שימוש בסמים, לבוש מסוים). במקרים אלו עשויים הקונפליקטים והקשיים הרגשיים להביא למצוקה משמעותית אשר יכולותיו הקוגניטיביות והרגשיות של המתבגר אינן מאפשרות לו להתמודד עמה. מצוקה זו עשויה לפגוע בהתפתחות הזהות, הדימוי העצמי והיחסים המשפחתיים והבין אישיים ולכן חשוב שלא להתייחס אליה כאל "משבר גיל התבגרות בלבד".

טיפול במתבגרים- מתי יש לפנות?

למרות האמונה כי גיל ההתבגרות הוא גיל קשה וסוער מצביעים מחקרים על כך שרק שליש מהמתבגרים יחוו תקופת התבגרות סוערת ומשברית המלווה בקונפליקטים ועימותים רבים. גיל ההתבגרות אמנם מלווה פעמים רבות ב"דרמות" וחלק גדול מן המתבגרים יעברו תקופות קשות יותר גם במסגרת התבגרות נורמטיבית; עם זאת, קשיים ממושכים, קונפליקטים קשים והתנהגויות המסכנות את התפתחותו הסדירה של המתבגר מצריכים התערבות מקצועית: לא תמיד הקשיים "יסתדרו עם הזמן" וגם כשכן- הם עשויים להשאיר את חותמם לאורך זמן. מספר מצבים מצביעים על הצורך בסיוע מקצועי:

מצוקה או קושי נפשי

החל מגיל ההתבגרות עולה שכיחותן של הפרעות רגשיות כגון דיכאון, הפרעות אכילה, הפרעות חרדה ועוד. במקרים אלו ו/או כאשר המתבגר מדווח על חוויה סובייקטיבית של מצוקה יש להתייחס לקשיים במלוא הרצינות.

התנהגויות המסכנות את המתבגר

המתבגר פונה לפעילות עבריינית או אסורה (סמים, גניבות), אינו משתף פעולה עם טיפול רפואי הכרחי (נער חולה סכרת המסרב להזריק אינסולין או להקפיד על תפריט דיאטה), לוקח סיכונים (נהיגה לא אחראית) או נושר מהמסגרת החינוכית.

קונפליקטים משפחתיים ובעיות התנהגות בבית

המתבגר אנו משתף פעולה עם ההורים, מקלל, מכה או משליט טרור על ההורים או האחים.

קשיים חברתיים

התחום החברתי הוא תחום מרכזי וקריטי בחייו של המתבגר, וכאשר הוא מתמודד עם קשיים חברתיים, נידוי או בדידות- סביר להניח כי יחווה גם מידה כזאת או אחרת של מצוקה.

מה קורה בטיפול במתבגר?

המשימה העיקרית של גיל ההתבגרות היא כאמור גיבוש הזהות האישית והחברתית. בתקופה זו מתמודד המתבגר גם עם דילמות חברתיות הנוגעות ליחסיו עם חבריו.

הדילמה בין הרצון להשתייך לקבוצת השווים שלו והרצון למצא את רולו האישי הייחודי יכול להתנגש ולגרום למצוקה.

המטרה בטיפול היא לעזור למתבגר לקבל את עצמו על כל רבדיו, להכיר את עצמו , לחזק אותו ולהכיר במגבלותיו. לבדוק יחד איתו יכולות התמודדות יעילות .

הטיפול ייעשה בשיחה ובמקרה שהמתבגר מתחבר ויכול גם באמצעים אומנותיים העוזרים לו לבטא את עצמו ולהכיר את עצמו .